Author Description

הזמן הפנוי הולך וגדל ואיתו האתגר כיצד לנצל אותו. המסורת היהודית המעלה על נס חשיבה ערכית ותכליתית מעצימה את האתגר הזה ומציבה דילמה: האם לנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה, או לטעום העולם המותרות? בפועל, מרבית האנשים בדורנו המחוייבים לעולם התורה וההלכה רואים את עצמם כקשורים גם לעולם התרבות וההנאה, אנשים רביםפותחים את יומם בתפילה ומסיימים אותו בלימוד תורה, ובה בעת מוצאים זמן גם למשחק כדורסל, ביקור במוזיאון או האזנה לקונצרט. האם חיי פשרה יש כאן, או שמא נוצר מודל חדש של חיים יהודיים מורכבים יותר? האם מודל כזה אכן לגיטימי מזווית יהודית? תשובה לכך ניתנת בספר בין הזמנים, המציע משנה סדורה לאלה המאלכים בין התורה לבין החיים, לאלה שלא מתעלמים מקיומו של זמן פנוי אך מבקשים למלא אותו באופן בריא ומהנה. זה ספר הגותי והלכתי כאחד, המשלב עולם רעיוני ועולם מעשי, מנסח עקרונות-על ועובר לדיונים מעשיים. זה ספר חובה ליהודי המודרני המבקש לקנות דעת ולמלא את מצברי הנשמה, אך גם לאגור כוחות נפש לשעות הפנאי.